פסק-דין בתיק ת"ק 010650/02

בפני תביעה לפיצוי על נזק שנטען כי נגרם למזגן המותקן ברכבה של התובעת, במהלך טיפול ברכב במוסך המנוהל על ידי הנתבעת.

התובעת טענה כי ביום 2/8/02, הביא חברה, מר עוז אליעזר (להלן: עוז), את רכבה למוסך על מנת להחליף פנס קדמי וכי במהלך הטיפול ברכב נגרם קצר במחשב המזגן.

הנתבעת הכחישה את אחריותה לתקלה במחשב המזגן.

הנתבעת טענה כי עם סיום החלפת הפנס, היה צורך להסיע את הרכב לעמדת כיוון האורות אך לא ניתן היה להתניע את הרכב היות והאזעקה הופעלה. הנתבעת טענה כי בכדי לנטרל את האזעקה, ניתק עוז את מצבר הרכב בזמן שמתג ההצתה היה במצב "ON" ובכך גרם ככל הנראה לתקלה במחשב המזגן.

עוד טענה הנתבעת כי בבדיקת הרכב, לאחר גילוי התקלה במזגן, נמצא כי בורג המחבר בין חלקי מערכת הנעילה, חדר לצמת חוטי החשמל המחווטים למאוורר ויש הסתברות גבוהה כי זו הסיבה לקצר במערכת המיזוג.

עוז העיד כי מסר את הרכב לעובדי המוסך לצורך החלפת פנס וכי לאחר כחצי שעה, פנה אליו עובד הנתבעת, מר שרעבי, (להלן: שרעבי) ואמר לו כי האזעקה הופעלה. עוז העיד כי כשניגש לרכב, ראה כי מכסה המנוע פתוח והאזעקה עובדת. למרות שניסה לנתק את האזעקה עם המפתח המיועד לכך, המשיכה האזעקה לפעול לכן ומשלא ידע מה לעשות, קרא לשרעבי וזה אמר לו לנתק את המצבר והוא עשה כן.

עוז הוסיף והעיד כי כשהגיע למוסך המזגן פעל וכשיצא מהמוסך התברר לו שהמזגן אינו פועל ולכן חזר מיד למוסך.

שרעבי העיד כי החליף את הפנס הראשי ובסיום העבודה לא הצליח להתניע את הרכב שכן האזעקה החלה לפעול .

שרעבי הודה בעדותו כי כשטיפל ברכב, האזעקה לא פעלה וכי התחילה לפעול רק בעת ניסיון להתניע את הרכב אך לטענתו  לא נגע באזעקה בעת שהוחלף הפנס ולא הציע לעוז, לנתק את המצבר אלא עוז ניתק  את המצבר על דעת עצמו. עוד העיד שרעבי כי הרכב לא היה מונע בעת ניתוק המצבר.

לאחר ששמעתי ושקלתי עדויות הצדדים אני מעדיפה את עדותו של עוז כי ראה את האזעקה במצב של "טסט" וכי לאחר שלא הצליח לנטרלה על ידי המפתח המיועד לכך, קרא לשרעבי וזה הציע לו לנתק את המצבר.

עדותו של עוז כי מתג האזעקה נמצא במצב של "טסט" עדיפה בעיני על עדותו של שרעבי כי במהלך הטיפול לא נגע באזעקה שכן שרעבי עצמו,  הודה בעדותו כי במהלך הטיפול ברכב האזעקה לא פעלה והחלה לפעול רק כשניסה להתניע הרכב.

זאת ועוד, טענת הנתבעת כי ניתוק המצבר, בזמן שמתג ההצתה במצב "ON", יכול לגרום לתקלה במחשב, נסתרת על ידי עדותו של שרעבי כי נתן לעוז את מפתחות הרכב וכי הרכב לא היה מונע בעת ניתוק המצבר.

גם טענתה הנוספת של הנתבעת כי בורג המחבר חלקי מערכת הנעילה, נמצא נעוץ בצמת חוטי החשמל המחווטים למאוורר, אינה יכולה לעמוד שכן על פי עדותם של התובעת ושל עוז, המזגן עבד באופן תקין עד לטיפול במוסך. בעדותו של עוז, תומכת, עצם העובדה כי חזר למוסך מיד לאחר שיצא ממנו והתלונן על התקלה במזגן.

היות והתקלה במזגן התגלתה, מיד עם יציאת הרכב מהמוסך ולאחר שהרכב טופל במוסך, עובר נטל הראיה להוכיח כי התקלה, קצר במחשב המזגן, אינה קשורה לטיפול שנעשה ברכב, לנתבעת.

הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי התקלה במחשב המזגן, אינה נובעת מהטיפול ברכב ולפיכך אני מוצאת כי הנתבעת אחראית לתקלה במזגן.

אשר לגובה הנזק, התובעת צרפה קבלה, המאשרת תיקון מחשב המזגן עקב קצר חשמלי, בעלות של 1,062 ש"ח.

טענתה של התובעת, להפסד שלושה ימי עבודה, לא הוכחה.

מקום שמדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש, איני רואה מקום לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעת סך של 1,062 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 5/8/02 ועד מועד התשלום בפועל.